הכרזות מחאת המילואים הגיעו לסינוואר כחומר מודיעיני, כך עולה ממסמכי השלל של חמאס

ביום שבת בערב, 22 ביולי 2023, התכנסו בבית חיל האוויר בהרצליה נציגים של עשרות יחידות מילואים למסיבת עיתונאים של תנועת אחים לנשק. ההודעה הייתה חדה: 10,000 אנשי מילואים יפסיקו את התנדבותם אם החקיקה תתקדם (ישראל היום, 22 ביולי 2023; ההודעה של התנועה, בפרסום חוזר ב־X). באותו ערב, לפי סקירת המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, שידר ערוץ אל־אקצה של חמאס כתבה על אנשי המילואים שהודיעו על הפסקת ההתנדבות ועל השפעת המהלך על כשירות צה״ל. שלושה ימים אחר כך, ב־25 ביולי, נשלח ליחיא סינוואר מסמך הערכה סודי של המודיעין הצבאי של חמאס. לפי תרגום המסמך שפרסם המרכז הירושלמי, בפרק הנתונים שלו הופיעה גם ההודעה של אחים לנשק על כ־10,000 אנשי מילואים (המרכז הירושלמי).

המסמך הזה, שנתפס ברצועת עזה במהלך המלחמה, אינו מוכיח שהמחאה גרמה לטבח. הוא מוכיח דבר צנוע יותר ומטריד לא פחות: ההכרזות הפומביות של קיץ 2023 נקראו בעזה כחומר מודיעיני. הכתבה פורשת את מה שהמסמכים מראים, את מה שאינם מראים, ואת עמדת אנשי המחאה עצמם, שקראו ב־7 באוקטובר להתייצב מיד.

״כאשר הצבא חסר שקט ומלא בחשדות, צרות יגיעו מצד השליטים היריבים. הדבר מוביל לאנרכיה בצבא ומזמין תבוסה.״

סון דזו, אמנות המלחמה, פרק 3

האזהרה של סון דזו בהקשרה המלא

השורה הזאת לקוחה מסעיף 16 בפרק השלישי של "אמנות המלחמה", ובתרגום האנגלי הקלאסי של ליונל ג׳יילס מ־1910 היא נפתחת במילים But when the army is restless and distrustful (אמנות המלחמה בתרגום ג׳יילס, פרויקט גוטנברג). הסעיף חותם רשימה של גורמים שמביאים לחוסר מנוחה ולחוסר אמון בתוך הצבא, ומזהיר שבמצב כזה הצרות באות מבחוץ.

אחרי הסעיף מונה סון דזו חמישה תנאים הכרחיים לניצחון, ואחד מהם רלוונטי במיוחד לקיץ 2023: ינצח מי שצבאו מונע מאותה רוח בכל דרגותיו. ובסעיף 18 מופיעה האמרה המוכרת: אם תכיר את האויב ותכיר את עצמך, לא תצטרך לחשוש מתוצאות מאה קרבות.

החיבור בין הטקסט העתיק למחאת המילואים הוא פרשנות, לא קביעה היסטורית. אבל הוא מחדד שאלה שקל לשכוח בעיצומו של מאבק פנימי: איך הוא נראה בעיני מי שמחפש בו חולשה. לגבי קיץ 2023 יש לשאלה תשובה מתועדת, כי חמאס עצמו השאיר מסמכים.

מקבוצת וואטסאפ לתנועת מחאה

אחים לנשק הוקמה בינואר 2023 כתנועת מחאה שמטרתה לעצור את החקיקה שתוכננה במסגרת הרפורמה המשפטית (גלובס). לפי ynet, היא החלה כקבוצת וואטסאפ של כמה אנשי מילואים, ביוזמת רון שרף, איל נוה ואיתן הרצל, שלושה מילואימניקים בסיירת מטכ״ל, בזמן ששר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו (ynet, דצמבר 2024). לפי נימוקי אוניברסיטת רייכמן, שהעניקה לנוה תואר דוקטור לשם כבוד ב־2024, המטרות שהציבו המייסדים היו שמירת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, לצד קידום השוויון בנטל וגיוס לכל (נימוקי אוניברסיטת רייכמן).

באותם שבועות פרסמו גם אנשי מילואים מיחידות שונות מכתבים משלהם. עד 26 בפברואר חתמו 250 קציני מילואים ממערך המבצעים המיוחדים של אמ״ן על מכתב שבו הודיעו כי אם החקיקה תימשך בלי הסכמה רחבה, "לא נמשיך להתנדב לשירות מילואים במערך המ״מ" (ynet, 26 בפברואר 2023).

ב־5 במרץ הודיעו 37 טייסים במילואים בטייסת 69 שלא יתייצבו לאימונים במחאה על הרפורמה המשפטית, אך יתייצבו לפעילות מבצעית. לפי מעריב, בפועל היה מדובר בשבעה טייסים שאמורים היו להתייצב לאימון, בתמיכת 37 מתוך 40 אנשי הטייסת (מעריב, 5 במרץ 2023). יומיים אחר כך הודיעו: "אנו נענים לקריאת מפקדינו ונתייצב מחר ביחידה לשיח לוחמים" (ynet, 7 במרץ 2023). ב־19 במרץ נכנסה לתוקף הודעתם של 450 קצינים ולוחמי מילואים ממערך המבצעים המיוחדים באמ״ן ושל 200 אנשי מילואים מהסייבר ההתקפי שלא יתייצבו לשירות מילואים התנדבותי. לפי ynet, לא הוצאו להם צווי מילואים לימים הקרובים (ynet, 19 במרץ 2023).

ב־21 במרץ עלתה המדרגה. במסיבת עיתונאים של מובילי אחים לנשק אמר סא״ל במיל׳ רון שרף שאם החוקים יחוקקו, הם ועוד עשרות אלפים יפסיקו את התנדבותם, ואמר בקול רועד ש"הצבא מתפרק". באותה הזדמנות הודיע: "היום, נתחיל להחתים באופן אקטיבי את כל מתנדבי המילואים" (ynet, 21 במרץ 2023). שבוע אחר כך, עם השהיית החקיקה לטובת הידברות, אמר קצין בכיר לשעבר בחיל האוויר, ממובילי מאבק המילואים: "ברור שאנחנו חוזרים לטייסות, חוזרים להתאמן". מובילי אחים לנשק הודיעו על הפסקת המחאה, אך הבהירו ש"המחאה תתחדש מידית אם יתברר שמתן הזמן להידברות מנוצל בציניות" (וואלה, 28 במרץ 2023).

יולי 2023: ההתנדבות הופכת לכלי לחץ

הסבב השני היה חריף יותר. ב־11 ביולי, אחרי אישור ביטול עילת הסבירות בקריאה ראשונה, הודיעו 300 אנשי מילואים ממערך הסייבר ההתקפי בצה״ל, בשב״כ ובמוסד שהם מפסיקים להתנדב לאלתר (ynet, 11 ביולי 2023). ב־19 ביולי חתמו מאות אנשי מילואים, באירוע של אחים לנשק מחוץ למוזיאון תל אביב, על מסמך הצהרה משותף שלפיו לא יתייצבו לשירות בצה״ל עד שתיעצר הרפורמה (וואלה, 19 ביולי 2023). ב־21 ביולי פרסמו 1,142 אנשי מילואים פעילים בחיל האוויר, בהם יותר מ־400 טייסים, מכתב שלפיו ישעו את התנדבותם אם חוק עילת הסבירות יאושר בשבוע שלאחר מכן (טיימס אוף ישראל, 21 ביולי 2023).

במסיבת העיתונאים בהרצליה למחרת ניסח אחד הדוברים, אל״מ במיל׳ נבו ארז, את עמדתו: "לא לסרבנות אבל כן להשהיה להתנדבות למילואים" (ישראל היום, 22 ביולי 2023). באותו יום הציבה התנועה, בנקודת עצירה של צעדת המחאה לירושלים, עצומה בנוסח מכתב אישי, "הצהרת הפסקת התנדבות", שבה נכתב: "הצהרה זו נכתבה בכאב גדול, ומתוך חובתי המוסרית והמצפונית" (ynet, 22 ביולי 2023). ב־24 ביולי אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק לצמצום עילת הסבירות, ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים, לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה (ערוץ כנסת, 24 ביולי 2023).

ההכרזות לא נעצרו עם העברת החוק. ב־31 ביולי הודיעו יותר מ־60 בוגרי תוכנית "חבצלות" של אמ״ן על השעיית התנדבותם, והרמטכ״ל קרא בשיחות פיקודיות שקיים ביומיים שקדמו לכך לאנשי המילואים לחזור ולהתייצב (ynet, 31 ביולי 2023).

סוף הקיץ: ההודעות נמשכות

גם בסוף הקיץ נמשכו ההודעות. ב־3 בספטמבר פרסם חשבון אחים לנשק ב־X הודעה שנפתחה במילים "העם נקרע, הצבא מתפרק" וקראה להפגין מול אירוע פוליטי ברעננה למחרת (הפרסום של אחים לנשק ב־X). ב־8 בספטמבר פרסם העיתונאי בן כספית הודעה לתקשורת שיוחסה ל־460 אנשי סייבר התקפי במילואים מאמ״ן, מהשב״כ ומהמוסד, ובה נכתב: "הפסקנו להתנדב למילואים בחודש יולי" (הפרסום של בן כספית ב־X). ההודעה אינה של אחים לנשק, החותמים אינם מזוהים בשמם, והמספר הוא דיווח עצמי שלא אומת.

ב־2 באוקטובר דיווחו חדשות 13 שמפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, קבע את 17 באוקטובר כמועד אחרון לחזרתם של טייסי מילואים שהפסיקו להתנדב, לקראת תרגיל משותף גדול עם חילות אוויר אחרים. צה״ל אישר שבר הנחה לקיים שיחות עם אנשי המילואים כדי למפות את כשירות החיל ולהחזירם לשירות (טיימס אוף ישראל על פי חדשות 13). חמישה ימים אחר כך, עשרה ימים לפני המועד שנקבע, פרצה המלחמה.

הפסקת התנדבות, סרבנות ומה שביניהן

בוויכוח הציבורי תיארה המילה "סרבנות" דברים שונים: איומים מותנים, הצהרות, הפסקת התנדבות ואי־התייצבות בפועל. רבים מהחותמים היו מתנדבים, ששירותם תלוי בהסכמתם. פרופ׳ קובי מיכאל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הסביר שבמודל הזה צווי הקריאה מונפקים בדיעבד, אחרי שהמתנדבים תיאמו עם מפקדיהם את ימי השירות. המוחים, כתב, הודיעו שיסרבו רק להתנדב ולא יסרבו לשרת אם ייקראו מסיבות מבצעיות; מיכאל עצמו סבר שבפועל מדובר בסירוב לשרת (INSS, מבט על 1710, 18 באפריל 2023).

צה״ל עצמו הסביר בתשובה לבקשת חופש מידע, מ־29 בדצמבר 2025, שהתנדבות למילואים היא החלטת הפרט לשרת אף שאינו מחויב בכך, ושהמתנדב אינו נדרש לנמק את הפסקתה. לפי התשובה, הצהרות על ביטול התנדבות בהקשר מחאתי טופלו בידי המפקדים ביחידות, ו"לא קיים תיעוד לסיבות להפסקת התנדבות של משרתי המילואים" (תשובת צה״ל לבקשת חופש מידע, דצמבר 2025). המשמעות פשוטה: אין מקור רשמי שמאפשר לחשב כמה הפסיקו לשרת בגלל המחאה, ומספרי חתימות אינם מספרי נעדרים.

ההבחנה אינה מבטלת את השאלה הביטחונית. ב־11 באוגוסט אמר מפקד חיל האוויר, בשיחה עם כ־60 קצינים וטייסים, שיש פגיעה מתוחמת בכשירות, בעיקר בחיל האוויר, ושהצבא כשיר כרגע למלחמה, אך הפגיעה "הולכת ומעמיקה ככל שחולף הזמן". באותה שיחה ציין, לפי הדיווח, ששימוש בחיל האוויר כדי להשפיע על סוגיות פוליטיות ומדיניות הוא פסול (ynet, 11 באוגוסט 2023).

אחים לנשק: העמדה בלשונם

הוגן להציג את ההיגיון של המוחים כפי שניסחו אותו. באתר הרשמי מגדירה התנועה את עצמה "תנועה אזרחית-חברתית", וכותבת שיצאה לפעול בינואר 2023, מיד לאחר ששר המשפטים הכריז על כוונתו להוביל רפורמה משפטית (האתר הרשמי של אחים ואחיות לנשק). במסיבת העיתונאים ב־22 ביולי 2023 הצהירו אנשיה: "שינויים במערכת המשפט עושים בהסכמה רחבה, לא במחטף" (mako, 23 ביולי 2023).

קובי מיכאל וגבי סיבוני מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, שמתחו ביקורת חריפה על המהלך, הציגו גם את טיעון הקצינים: מדובר בסירוב להתנדב ולא בסירוב לציית לצו קריאה, והחקיקה מפרה את החוזה שלהם עם המדינה, שלפיו הם מגינים עליה בתנאי שהיא שומרת על מה שהם רואים כערכים דמוקרטיים (INSS, מבט על 1760, 5 בספטמבר 2023). בעצומה מיולי נכתב גם: "צבא-עם קיים רק בדמוקרטיה" (ynet, 22 ביולי 2023).

בריאיון ל־ynet בדצמבר 2024 אמר איל נוה: "אחים לנשק מעולם לא קראו לסרבנות", והסביר: "דיברנו על הפסקת התנדבות כי הרגשנו שאחד מעוגני היסוד של המדינה, הדמוקרטיה, נמצא בסכנה". את הטענה שהמחאה פגעה בכשירות דחה: "כל ניסיון לנסות להאשים את המחאה בפגיעה בכשירות צה״ל הוא שקרי". רון שרף תיאר את הפסקת ההתנדבות שלו כ"ההחלטה הכי קשה שקיבלתי בימי חיי ברמה האישית" (ynet, 20 בדצמבר 2024).

לטענה שהמחאה תרמה לפלישה השיב עמרי רונן, ממובילי התנועה, בפודקאסט "120 ואחת" של ynet: "אין שום קשר" (ynet, אוגוסט 2024). בדצמבר 2025 טען נוה בפודקאסט של מיקי לוין במעריב שלפי מסמכי חמאס, האנליסטים של הארגון המליצו שלא לתקוף, ושהם הבינו ש"כל אותם אנשים הסרבנים יחזרו כמו טיל לצבא". לדבריו, "בדיוק זה מה שקרה בפועל, כולם התגייסו" (מעריב, דצמבר 2025). המסמך עצמו אכן צפה שמוחים ישובו לשירות בעת התלקחות, אך דיבר על חלק מהם, לא על כולם.

אזהרות מערכת הביטחון

האזהרות הגיעו גם מצמרת צה״ל, ובקול רם. ב־8 במרץ אמר הרמטכ״ל, רב־אלוף הרצי הלוי, במפגש עם עשרות מפקדים במילואים, ש"סרבנות היא 'קו אדום'". באותו מפגש התנגד לאמירות הלא ראויות כלפי אנשי המילואים ואמר: "אמירה בוגדים לא צריכה להיאמר. אין כאן כאלה" (מעריב, 8 במרץ 2023).

ב־21 במרץ פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי אזהרה אסטרטגית, הראשונה מסוגה שפרסם. נקבע בה שכבר נגרם נזק משמעותי לנכונות להתנדב, ללכידות ולאמון ההדדי בתוך הצוותים ובינם לבין מפקדיהם, ושאויבי ישראל שואבים עידוד מהקרע הפנימי ועלולים להתפתות בעקבותיו לפעולות מסוכנות (האזהרה האסטרטגית של INSS). במסמך הרקע נכתב שמחאת המילואים חסרת תקדים גם בהשוואה לתקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים, ושחסן נסראללה טען בפומבי שישראל על סף מלחמת אזרחים (מסמך הרקע של INSS, מרץ 2023).

ביולי, כשההכרזות הגיעו לשיאן, דיברה מערכת הביטחון בשני קולות שאינם סותרים. ב־23 ביולי אמר דובר צה״ל, תא״ל דניאל הגרי, שיש להבחין בין הצהרות על אי־התייצבות לבין סרבנות בפועל שטרם נתקלו בה, והוסיף: "עמדתנו ברורה: אי התייצבות פוגעת בצה״ל". הוא אמר ש"בשעה שאנחנו מדברים, צה״ל כשיר למלחמה", ש"אין פה מרד" ושהמצהירים הם "האנשים הטובים שלנו". ובאותו ריאיון: "האויבים מסתכלים על מה שנאמר, לכן צריך לנהוג באחריות לאומית" (mako, 23 ביולי 2023).

באותו בוקר פרסם הרמטכ״ל איגרת מיוחדת לחיילי צה״ל: "אין לנו זכות לסרב לפקודה או לקריאה". הוא קרא לאנשי המילואים להפריד בין מחאה אזרחית לשירות ביטחוני ולהתייצב, וכתב שכאשר המחלוקת גולשת לשורות הצבא, "לוחם ביבשה עלול לטעות ולחשוב שטייס בחיל האוויר לא יסייע לו בגלל אותה מחלוקת, טייס בחיל האוויר עלול לטעות ולחשוב שניתן לא להתכונן ולשמור על כשירות למלחמה, בשעה שבפועל, אנו עשויים להזדקק לו בקרוב" (ynet, 23 ביולי 2023).

בשיחה עם פורום מפקדי הטייסות והיחידות המבצעיות, שדווחה ב־28 ביולי, אמר מפקד חיל האוויר: "ייתכן ובתקופה כזאת הם ינסו לבחון את גבולות הגזרה, את הלכידות והערנות שלנו" (ynet, 28 ביולי 2023). באותו יום דיווח ynet שבאמ״ן מעריכים שהאויבים מזהים הזדמנות היסטורית לשנות את המצב האסטרטגי, שאיראן וחיזבאללה עוקבים מקרוב אחרי המשבר במערך המילואים, ושהם יעדיפו לשבת על הגדר (ynet, 28 ביולי 2023).

גם בחטיבת המחקר של אמ״ן נכתבו אזהרות, במכתבים שפורסמו רק אחרי פרוץ המלחמה. לפי פרסום בהארץ שצוטט בוואלה, ראש החטיבה, תא״ל עמית סער, הזהיר ביולי שהחרפת המשבר מגבירה את הסבירות להסלמה, וקבע שהסכנה המיידית היא בזירה הלבנונית. במכתביו כתב: "אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה" (וואלה על פי הארץ, 20 בנובמבר 2023). לפי ידיעות אחרונות, האזהרות התמקדו באיראן ובחיזבאללה, אף שבצה״ל אמרו שעסקו באויבים בכלל הזירות, ועמדת הצבא, השב״כ ומתאם הפעולות בשטחים הייתה אחידה: חמאס מורתע ואינו מעוניין במלחמה. בהערכת מצב לקראת חגי תשרי נקבע: "להבנתנו לסינוואר אין עניין בעימות נרחב" (ידיעות אחרונות, 24 במאי 2024).

ב־11 בספטמבר, בעצרת לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, שלח הלוי מסר לאויבים: "אויבנו אולי מתפתים לראות יתרון באיום הרב-זירתי עלינו, אך מוטב שיידעו כי כאשר ישראל מאוימת היא יודעת לגייס את כל משאביה, להניח את המחלוקות בצד" (ynet, 11 בספטמבר 2023). המשותף לאזהרות האלה היה ההערכה שמה שנאמר בישראל בקול רם נשמע גם מעבר לגבול. מסמכי השלל מראים שלפחות בעזה, הוא אכן נשמע ונותח.

חמאס קרא את התקשורת הישראלית

ביוני 2025 פרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית מחקר מאת ד״ר יגאל שירי וד״ר חיים איסרוביץ, המבוסס על מסמכי שלל שנתפסו ברצועה (מחקר מרכז המידע, 12 ביוני 2025). התמונה העולה ממנו רחבה בהרבה מאחים לנשק. ב־27 בנובמבר 2022, בעת שנמשך המשא ומתן הקואליציוני, שלח המודיעין הצבאי של חמאס לסינוואר הערכה שלפיה הממשלה הנכנסת תחזק את "חוסר היציבות המבני" בישראל ותביא ל"הסלמת העימות" בין הימין לבין המרכז־שמאל. ב־14 בינואר 2023 אמר איסמאעיל הנייה בפני הוועדה המבצעת של חמאס בדוחה: "ההצהרות המנוגדות והסותרות שאנחנו שומעים וההפגנות מעידות שהישות נמצאת במצב פנימי חסר תקדים".

ב־6 במרץ, באיגרת להנייה לקראת ביקורו באיראן, כתב סינוואר, בתרגום המרכז הירושלמי: "המצב הפנימי של האויב, הפילוגים, הסכסוכים והמשברים שלו, חייבים לתפוס מקום, ולו קטן וממוקד, בתשומת הלב שלנו" (סקירת המרכז הירושלמי). ב־4 באפריל אמר לו חבר הלשכה המדינית מחמד נצר, השוהה בביירות: "הפילוג הפנימי בישראל הוא אמצעי ההרס הגדול ביותר שיכול להרוס את ישראל". סינוואר הסכים, וציין שהרגיעה במחאה זמנית בלבד ושמדובר ב"משבר עמוק" (מחקר מרכז המידע).

את המסמך המרכזי, מ־25 ביולי, שלח לסינוואר גורם המכונה "יאסר" מהמודיעין הצבאי של הזרוע הצבאית, ולפי מרכז המידע ככל הנראה ראש המודיעין הצבאי של חמאס, מחמד עודה. לפי המחקר, הנתונים בו התבססו ככל הנראה על פרסומים בתקשורת הישראלית: 161 טייסים, חיילים וקצינים בחיל האוויר שהודיעו על השעיית שירות המילואים, 1,142 אנשי מילואים בחיל האוויר שאיימו להפסיק להתנדב אם החקיקה תעבור, ו־1,500 חיילים וקצינים מהמודיעין הצבאי שהביעו נכונות לסרב לשרת, מהם 1,400 מיחידה 8200 (מחקר מרכז המידע, עמ׳ 7 ו־8).

המספר 1,142 הוא בדיוק מספר החותמים על מכתב אנשי חיל האוויר שפורסם בישראל ארבעה ימים קודם לכן. בתרגום המסמך המלא שפרסם המרכז הירושלמי מופיעה בפרק הנתונים גם אחים לנשק, שהוצגה כאחד מארגוני המחאה, עם ההודעה על כ־10,000 אנשי מילואים שלא יתייצבו לשירות אם השינויים המשפטיים יושלמו. לצידה נמנו יותר מ־420 לוחמי שייטת 13 ו־250 לוחמי סיירת מטכ״ל שהודיעו על הפסקת התנדבותם או על כוונה להפסיקה (סקירת המרכז הירושלמי).

המסמך כלל גם התבטאויות של הרמטכ״ל ושל מפקד חיל האוויר, התבטאויות של בכירים בדרג הפוליטי מהקואליציה ומהאופוזיציה, וסקר שלפיו כ־54% מהציבור מתנגדים להחלטה של חלק ממשרתי המילואים להפסיק את התנדבותם, לעומת 36% שתומכים בה. בפרק הפרשנות נכתב שהטייסים הם המשפיעים ביותר במשבר, משום ש"מספרם צנוע ביחס להתמחויות האחרות ואיכותם חשובה ביותר" (מחקר מרכז המידע, עמ׳ 9 ו־10). במילים אחרות: השיח הישראלי הגלוי, כולל האזהרות של צה״ל עצמו, שימש חומר גלם.

גם הטלוויזיה של חמאס עקבה. לפי סקירת המרכז הירושלמי, ערוץ אל־אקצה שידר כבר ב־6 במרץ 2023 כתבה על הסרבנות בחיל האוויר שכללה קטעים מכתבה בערוץ 13; ב־9 ביולי שידר דיווח על המחאה ששילב קטע מדיווח של ערוץ 13 עם כתוביות בערבית; ובערב 22 ביולי אמר מרואיין בערוץ ש־10,000 אנשי מילואים מכל החילות האחרים כבר חתמו (סקירת המרכז הירושלמי).

לפי הניו יורק טיימס, בפרוטוקולים של עשר ישיבות תכנון סודיות של קבוצה מצומצמת ממנהיגי חמאס, שנמצאו במחשב במפקדה תת־קרקעית בחאן יונס, נמנה המצב הפנימי בישראל בין הסיבות לצאת למערכה, בטיעונים שהוכנו מול חיזבאללה; לפי העיתון, ככל הנראה התייחסות למשבר סביב הרפורמה. לפי אותם פרוטוקולים, חמאס תכנן את המתקפה כבר לסתיו 2022 ודחה אותה בזמן שניסה לשכנע את איראן וחיזבאללה להצטרף (הניו יורק טיימס, בפרסום חוזר בסיאטל טיימס).

ההסתייגויות שבתוך המסמך עצמו

מי שמבקש להפוך את המסמכים לכתב אישום צריך לקרוא גם את פרק ההערכה, שבו נקבע: "מספר החיילים והקצינים המסרבים עדיין אינו משפיע באופן משמעותי על הכשירות המבצעית של הצבא". הכותבים העריכו שהכשירות לא תיפגע ללא סירוב של יותר ממחצית טייסי המילואים, ושסירוב של רבע מהם יהווה פגיעה משמעותית ביכולת להתמודד בעימות רב־חזיתי. ובסעיף 7 של ההערכה כתבו: "במצב של התלקחות חזית כלשהי נגד האויב, חלק מהחיילים והקצינים יתחרטו על סרבנותם וישובו לשירות צבאי" (מחקר מרכז המידע, עמ׳ 11 ו־12).

ההמלצות היו ברוח זו. הראשונה: להימנע מעימות צבאי ולהניח למשבר להעמיק. השנייה: לתאם עם ארגונים אחרים לוחמה פסיכולוגית ו"להתמקד בהזרמת ידיעות שיבעירו את המצב הפנימי". הכותבים אף הזהירו שישראל תהיה "רגישה יותר" לפעולה יזומה ולכן צפויה להגיב בעוצמה (מחקר מרכז המידע, עמ׳ 12 עד 14). לפי המחקר, סינוואר המשיך בהכנות והורה על המתקפה כשהמשבר עדיין בעיצומו (ישראל היום, 12 ביוני 2025). ד״ר חיים איסרוביץ, ממחברי המחקר, אמר ל־ynet על האזכור של אחים לנשק: "חמאס לקחו שורה וחצי של ציטוט מהתקשורת הישראלית, הם לא ראיינו מישהו מאחים לנשק" (ynet, 26 באוגוסט 2025).

הפרשנויות למשקלו של כל זה רחוקות זו מזו. לפי ynet, תחקיר המודיעין שפרסם צה״ל בפברואר 2025 מצא שהרפורמה המשפטית והמחאה נגדה לא היוו שיקול בחמאס לעיתוי הפלישה, ושחמאס כבר התכוון להוציא לפועל את תוכנית "חומת יריחו" בחגי תשרי 2022 ובליל הסדר 2023 (ynet, 27 בפברואר 2025). בסיכום תחקירי אמ״ן שהוצג לעיתונאים נכתב שלפני המלחמה העריך אמ״ן ש־2023 טומנת פוטנציאל להסלמה רב־זירתית לא מתואמת, בשל חולשה נתפסת על רקע העימותים הפוליטיים הפנימיים, אך לא נמצאה ראיה שהקרע סביב הרפורמה תרם לתוכניות המתקפה, ובמאי 2023 בחר חמאס את 7 באוקטובר כמועד (טיימס אוף ישראל, 27 בפברואר 2025).

מנגד, סא״ל במיל׳ יהונתן דחוח־הלוי מהמרכז הירושלמי מעריך שביטויי אי־ההתייצבות באוגוסט ובספטמבר 2023 נכללו בסבירות גבוהה בהערכת המצב של צמרת חמאס, והיוו גורם מסייע מהותי בקביעת עיתוי המתקפה (סקירת המרכז הירושלמי). זו הערכת חוקר. כדי להפוך אותה לקביעה נדרש תיעוד שמחבר בין המידע שנאסף לבין ההחלטה המבצעית. ועדת המומחים בראשות האלוף במיל׳ סמי תורג׳מן, שאת ממצאיה הציג הרמטכ״ל אייל זמיר בנובמבר 2025, כתבה שלאורך 2023 הזהירו בכירים בצה״ל שהאויבים מזהים היחלשות פנימית הפוגעת בהרתעה, אך צה״ל לא שיפר את מוכנותו ולא התאים את פריסתו (ynetnews, 10 בנובמבר 2025).

שבעה באוקטובר: הקריאה להתייצב

בבוקר 7 באוקטובר 2023 פרסמה אחים לנשק הודעה קצרה: "אחים לנשק קוראים לכל מי שנדרש להתיצב להגנת ישראל ללא היסוס ומיד. כרגע הדבר החשוב ביותר זה בטחון אזרחי המדינה". כוח קפלן ביטל את ההפגנה שתוכננה לאותו ערב (ישראל היום, 7 באוקטובר 2023). איל נוה סיפר לגלובס שהארגון הפך מתנועת מחאה לתנועה בעלת תפקיד אזרחי "ביום שבת בשעה 12:00 בצהריים. ברגע הזה הבנו שהמחאה נגמרה והמשימה שלנו כרגע היא לעזור לצה״ל לנצח ולעזור למשפחות העוטף". לדבריו פעלו 15 אלף מתנדבים, הוקם חמ״ל קדמי בצומת בית קמה וחולצו יותר מ־2,500 משפחות (גלובס, 11 בנובמבר 2023).

לפי טיימס אוף ישראל, כ־15 אלף ישראלים נענו לקריאת תנועות המחאה שהפכו בן לילה למערך סיוע, שפעל מאקספו תל אביב מהיום שאחרי הטבח ופינה 3,000 אזרחים מיישובי העוטף, 200 מהם תחת אש (טיימס אוף ישראל, 22 באוקטובר 2023). עמרי רונן תיאר את אותו יום כך: "ב-7 באוקטובר כל הסביבה שלי, כל מי שאני מכיר, קפץ ראשון, בלי צו, הגיע לאן שהיה צריך להגיע ברגע שהיה צריך" (ynet, אוגוסט 2024).

ההתייצבות הייתה רחבה מתנועה אחת. לפי ניתוח של הרב קינון בג׳רוזלם פוסט, אף שעד 6 באוקטובר הודיעו אלפי אנשי מילואים שלא יתייצבו, ב־8 באוקטובר הגיעו לבסיסים 20% עד 30% יותר אנשי מילואים ממספר המזומנים (ג׳רוזלם פוסט, 4 במאי 2025). מפקד חיל האוויר אמר ביולי 2024, בטקס סיום קורסי קצינים בבסיס עובדה: "חיל האוויר נכנס לאירועי אותה שבת ארורה ללא בעיית כשירות מבצעית. המראנו למלחמה הרב-זירתית הקשה הזו מאוחדים ומלוכדים, על אף המחאה, ומאז לא נחתנו" (ynet, 17 ביולי 2024).

גם חגי סגל, מבקר חריף של מחאת המילואים, כתב במקור ראשון שאחרי שבדק מול טייסים ומפקדים בכירים, "אלוף בר ודובר צה״ל אומרים אמת", והעיכוב בסיוע האווירי לעוטף לא נבע מבעיות כשירות. סגל עצמו סבר שההתייצבות אינה מוכיחה שלא היו סרבנים, וכינה טיעון זה "ראיה על כרעי תרנגולת" (מקור ראשון, 3 באוגוסט 2024). גם בתחושת הסולידריות נרשם שינוי חד: לפי מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הדירוג שנתנו המשיבים היהודים לסולידריות בחברה הישראלית ירד לשפל של 4.4 בסולם של 1 עד 10 ביוני 2023, בשיא המחאה, זינק ל־7.2 באוקטובר וירד מעט ל־6.7 בדצמבר (המכון הישראלי לדמוקרטיה).

ההתייצבות אינה מבטלת את הביקורת על אסטרטגיית הקיץ, והביקורת אינה מבטלת את ההתייצבות. מחקר רציני צריך להחזיק את שתיהן: אותה תנועה השתמשה בשאלת השירות כדי ללחוץ על הממשלה, ובשעת המבחן קראה להתייצב ופעלה לסייע.

הלקח: האויב קורא עברית

מסמכי חמאס אינם הופכים את המוחים לבוגדים; כבר במרץ 2023 אמר הרמטכ״ל שאין כאלה. הם מלמדים משהו פשוט יותר: מכתבים, מסיבות עיתונאים ודיווחים בתקשורת על יכולתו של צה״ל נקראו ונותחו בעזה, ובאמ״ן העריכו שגם בטהרן ובביירות עקבו מקרוב. הכרזה פומבית על יכולת צבאית היא גם מסר לאויב, בין אם התכוונו לכך ובין אם לא.

זו הביקורת המוצקה על האסטרטגיה של אחים לנשק ושל קבוצות המחאה במילואים: לא עצם המחאה, אלא הבחירה להפוך את המשך ההתנדבות, ואת המספרים שמאחוריה, לכלי לחץ פומבי. ההודעה על 10,000 נועדה ללחוץ על מקבלי ההחלטות, והיא הגיעה גם לסינוואר. המשפט "הצבא מתפרק" נועד להמחיש סכנה. בעיני האויב הוא יכול היה להיקרא כאישור שהסכנה כבר התממשה, גם כשצה״ל עצמו אמר שהוא כשיר למלחמה.

הלקח אינו מופנה לצד אחד בלבד. מודיעין חמאס המליץ להזרים ידיעות שיבעירו את המצב הפנימי: האויב לא רק קרא את הוויכוח הישראלי, אלא ביקש להעמיק אותו. כל קול שמציג את הצד האחר כאיום קיומי מספק לו חומר גלם.

בתנועה עצמה אמרו בדצמבר 2024 שהקריאה להפסיק להתנדב אינה עוד חלק מארגז הכלים שלה. כשנשאלו אם יקראו לכך שוב, אמר רון שרף שאם יצטרכו, ודאי שיחזרו לרחובות, ואיל נוה הוסיף: "מה שהיה נכון ל-2023, לא מתאים למציאות החדשה. הקריאות הללו לא בארסנל שלנו היום" (ynet, 20 בדצמבר 2024). גם הציבור סימן גבול: בסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי מספטמבר 2023, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית, 55% התנגדו באותה עת לאנשי מילואים המצהירים על הפסקת התנדבות. בתרחיש שבו יחוקק חוק פטור מגיוס לחרדים, שיעור המתנגדים יורד ל־44%, לעומת 37.5% שאמרו שיתמכו בהם (INSS, סקר ספטמבר 2023).

סון דזו כתב שמי שמכיר את האויב ואת עצמו לא יצטרך לחשוש מתוצאות מאה קרבות. חמאס, כך מתברר, למד להכיר את ישראל גם דרך התקשורת שלה. הלקח לישראל הוא להכיר את עצמה גם דרך עיניו: לשמור על זכות המחלוקת, ולזכור שהמחלוקת על הצבא נקראת גם בעזה. הלוי ניסח את התשובה פחות מארבעה שבועות לפני המתקפה: כשישראל מאוימת, היא יודעת להניח את המחלוקות בצד. ב־7 באוקטובר, לפחות בשאלת ההתייצבות, היא עשתה בדיוק את זה.