צה"ל ושב"כ ידעו בלילה על החריגות בעזה, תחקיר צה"ל: הנובה לא עלתה בדיונים

לפי תחקירי צה"ל ושב"כ, הפעלת סימים בעזה דווחה לצה"ל כבר בערב 5 באוקטובר, ולפי תחקירי צה"ל, הפעלה נוספת שזוהתה מ-21:00 בליל 6 באוקטובר נדונה עד לפנות בוקר, אך מסיבת הנובה, שבה שהו כ-3,500 איש סמוך לגבול, לא עלתה בדיוני הלילה.

צה"ל אישר את מסיבת הנובה ליד רעים ב-4 באוקטובר 2023, יומיים בלבד לפני שנפתחה, כך עולה מתחקיר צה"ל על הנובה שפורסם ב-3 באפריל 2025. לפי ynet, מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, אל"מ חיים כהן, סירב תחילה לאשר מסיבה של 3,500 משתתפים ארבעה ק"מ מגבול עזה (לפי "טיימס אוף ישראל", כחמישה ק"מ) בסוף שבוע שבו היו ברשותו פחות חיילים מהרגיל בשל חופשות החג, והאירוע אושר לאחר שיח עם האוגדה ופיקוד הדרום; לפי התחקיר, "אף אחד לא לחץ על המח"ט לאשר את המסיבה". התחקיר קבע כי המסיבה "אומנם אושרה לפי הפקודות", אך בלי הערכות מצב מקדימות, בלי עדכון הכוחות בגזרה על קיומה, בלי הגדרתה כנכס חיוני לאירוע מבצעי ובלי בחינת נתיבי חדירה אליה, והחיילים שנפרסו בגבול בבוקר 7 באוקטובר לא ידעו שיותר מ-3,500 איש נמצאים ליד רעים. לפי חדשות 12 ו"ישראל היום", התחקיר קבע שקיום המסיבה היה ידוע למפקד אוגדת עזה ולמפקד פיקוד הדרום, ואילו לפי "טיימס אוף ישראל" הבקשה טופלה בידי קצינים בדרג הביניים ורוב המפקדים הבכירים לא נשאלו.

לפי תחקיר צה"ל על הלילה שקדם לטבח ב-7 באוקטובר, שפורסם ב-27 בפברואר 2025, כמה כרטיסי סים הופעלו כבר ב-5 באוקטובר, וב-21:00 ב-6 באוקטובר זיהה שב"כ הפעלה של מספר כרטיסי סים ישראליים שבידי מחבלי נוחבה של חמאס; נציג שב"כ עדכן בוואטסאפ את קציני המודיעין של אוגדת עזה ושל פיקוד הדרום. ב-21:30 עדכנו השניים את מפקד אוגדת עזה, תא"ל אבי רוזנפלד, ואת אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, וחצי שעה לאחר מכן, ב-22:00, נפתחה מסיבת הנובה. בתצהיר שהגיש ראש שב"כ רונן בר לבג"ץ ב-21 באפריל 2025 נכתב כי מפקד אוגדת עזה, מודיעין האוגדה וקמ"ן פיקוד דרום "עודכנו טלפונית בחריגות שזוהו ב-6 באוקטובר 2023 בשעה 23:00". לפי תחקיר צה"ל, שיחות בין מודיעין הפיקוד והאוגדה לשב"כ נמשכו עד 23:30.

תחקיר שב"כ, שפורסם במרץ 2025, מוסיף כי ידיעה ראשונה על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה הופצה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל כבר בערב 5 באוקטובר. לפי אותו תחקיר, סיכום תמונת המודיעין של זירת הדרום, שהופץ בסביבות 01:00, תיאר "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום", אך העריך שחמאס אינו מעוניין בהסלמה. בר כתב בתצהירו כי החריגה "הוערכה באופן שגוי כדריכות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרא כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי", וכי ב-01:33 עודכן אלוף פיקוד הדרום בטלפון על ההחלטה לשלוח כוח ייעודי משולב של אנשי מבצעים משב"כ ולוחמי ימ"מ. עד 04:30 הופעלו בהדרגה כ-45 סימים, לעומת 38 בחגי תשרי 2022 ו-37 ברמדאן 2023, ולפי תחקיר שב"כ המידע נותח באופן שגוי גם בשל ההשוואה לתשרי 2022, אז השמשה דומה בהיקפה הסתיימה "בלא כלום".

ב-03:03 הפיץ שב"כ לצה"ל, למשטרה ולמל"ל התרעה על פעילות של "רשת הסימים" במספר חטיבות חמאס. לפי נוסחה, "אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות", אך מדובר ב"מצרפיות חריגה" ש"בהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס". לפי תחקיר שב"כ, ההתרעה אפשרה העלאת כוננות ושינוי היערכות בגזרה, אך "לא העידה על היקף המתקפה ומועדה". בר כתב בתצהירו כי "מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ", ובאותו תצהיר טען כי "בליל ה-7 באוקטובר השב"כ הוא זה אשר העיר את המערכת כולה".

בתצהירו של בר נכתב כי ב-03:12 התקיים דיון בראשות אלוף פיקוד הדרום, שבו ניתנו הנחיות אופרטיביות לכוחות הצבא. לפי תחקיר צה"ל, פינקלמן קיים בין 03:15 ל-03:50 הערכת מצב עם מפקד אוגדת עזה, קציני המודיעין ושני נציגים בכירים של שב"כ, וכל ארבעת קציני המודיעין העריכו שמה שמתפתח אינו מיידי; התרחיש החמור ביותר שנדון היה חדירה של 70 מחבלי נוחבה מ-2 עד 8 נקודות לאורך הגבול. ב-03:20 עודכן הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בביתו ורשם על דף: "קודם כל, לא לשכנע את עצמנו שזה שום דבר", ובשיחה עם פינקלמן בין 04:00 ל-04:30 הורה להגביר את המעקב אחר חמאס ולקיים הערכת מצב חדשה ב-08:30, או מוקדם יותר אם יתקבל מידע חדש. ב-04:30 כינס בר במטה שב"כ הערכת מצב עם ראשי הזירות, ולפי תחקיר שב"כ הועלתה בה לחומרה "הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה".

לפי תחקיר צה"ל, המפקדים לא הורו על שינוי משמעותי בהיערכות, בדגש על כוננות עם שחר: המח"טים הגזרתיים עודכנו, אך המג"דים ומטה לא, ופעולות נוספות לא ננקטו מחשש לחשיפת מקורות המודיעין בעזה. לפי "טיימס אוף ישראל", אחרי הערכת המצב שלח פינקלמן יחד עם שב"כ צוות "טקילה" לגבול, וב-04:00 הורה לאל"מ חיים כהן לחזור מחופשת סוף השבוע; לפי "ישראל היום", הצוות הוקפץ עוד לפני הערכת המצב שנקבעה ל-03:00, ובתצהירו של בר ההחלטה על שליחת כוח משולב של שב"כ וימ"מ דווחה לאלוף הפיקוד כבר ב-01:33. צוות התחקיר קבע כי "ניתן היה לבצע פעולות היערכות מוגברת מבלי לסכן מקורות", אך הוסיף: "לא הייתה רשלנות באותו הלילה, אבל כן אותו קיבעון תפיסתי". לפי חשיפת "הארץ" מספטמבר 2025, אל"מ כהן הגיע למתחם המסיבה כשעה לפני תחילת הטבח וסיפר לקצינים כי ראה את מספר המבלים החריג בזמן שרק שני רכבי שיטור אבטחו אותם, ולפי העיתון, "למרות ההתרעות, הוא לא בירר אם כדאי להמשיך במסיבה".

לפי תחקיר צה"ל על הנובה, איש מאוגדת עזה, גם לא המח"ט כהן, לא הזכיר את קיומה של המסיבה בדיוני הערכות המצב הליליים, לא התקבלה כל החלטה לגביה, וקיום המסיבה ההמונית "לא הוצף מעלה בצה"ל בשום שלב עד השעה 10:00 בבוקר ב-7 באוקטובר". התחקיר קבע כי העובדה שהמשך המסיבה לא עלה בהערכת המצב האוגדתית בליל המתקפה היא "שגיאה", וכי "שיח עמוק בנושא עשוי היה להביא להחלטה על סגירת המסיבה". גרסה אחרת נשמעה בהקלטה מדצמבר 2024 ששודרה בכאן: ראש צוות התחקיר, תא"ל (מיל') עידו מזרחי, אמר לשוטרים כי המסיבה "עולה בשיחה כמו שעלו יתר הדברים" ולא הוחלט לפנותה, אך ציין באותה שיחה "אני לא ישבתי בשיחה ואני גם לא חקרתי את הלילה"; דובר צה"ל הגיב אז כי בחיתוך המצב של הרמטכ"ל "מסיבת הנובה לא עלתה" וכי התחקיר טרם סוכם. ועדת תורג'מן קבעה בנובמבר 2025 כי תחקיר הנובה חסר מטבעו, משום שלא הכריע בסתירה בין המדיניות והסמכויות של צה"ל ושל המשטרה.

תחקיר פנימי של שב"כ, שפרטיו פורסמו ב"הארץ" בדצמבר 2025, מצא כי הארגון לא ידע על פסטיבל הנובה בבוקר 7 באוקטובר, אף שנציג שב"כ השתתף לפחות פעמיים בישיבות תיאום על המסיבה, והמידע לא הועבר לדרגים המוסמכים בהנהלת השירות. לפי "הארץ" (מרץ 2025), במשטרה לא ידעו באותו בוקר שכוחות ימ"מ הוקפצו לפנות בוקר לעוטף יחד עם כוחות "טקילה" של שב"כ, ולפי תחקיר חטיבת המודיעין במשטרה, שפרטיו פורסמו ב"הארץ" (אוקטובר 2025), ההתרעה מ-03:03 התקבלה במשטרה רק ב-07:03, אחרי פרוץ המתקפה; בשב"כ מדגישים שהמידע הועבר והתקבל בזמן אמת. מי שהיה מפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב אמיר כהן, אמר בהקלטה ששודרה בכאן: "אנחנו כולנו קיבלנו החלטות בלי לדעת שהיה דיון בלילה, בלי לדעת שהייתה הערכת מצב, בלי להבין בכלל שיש חשש לחדירה, בלי להכיר את הסיפור של הטקילה". מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, שהיה המפקד האחראי על המסיבה, אמר חודש אחרי הטבח: "הצבא אישר את קיום האירוע ולא היו התרעות חריגות".

ב-06:29, עם תחילת מתקפת חמאס, זיהה אוחנה שמדובר בירי רקטות חריג והורה לפנות מיד את כל המבלים (לפי "טיימס אוף ישראל", ב-06:35), ולפי תחקיר צה"ל, בלי החלטתו "היינו בסבירות לא מבוטלת עם כ-2,000 נרצחים מהנובה ועוד מאות חטופים רק מהמסיבה". ב-07:13 עודכנה האוגדה כי כ-90% מהמבלים התפנו, מידע שהתברר בדיעבד כלא מדויק, ובאוגדה הבינו בטעות שהמסיבה התפזרה ברובה. פלוגת נוחבה של כ-100 עד 110 מחבלים, שהייתה בדרכה לנתיבות ופנתה בטעות, זיהתה את מחסום המשטרה ב-08:12 (לפי כאן ו"ישראל היום", ב-08:10), ומחבלי חמאס פשטו על מתחם המסיבה זמן קצר אחרי 09:15 לפי "טיימס אוף ישראל" (בציר הזמן של ynet, ההסתערות לעבר המתחם ב-08:20 וההשתלטות הסופית עליו ב-08:50). רק ב-10:00 החלו בחטיבת המבצעים במטכ"ל להבין שיש מוקד לחימה במסיבה, וכוח צבאי סדור הגיע לראשונה למתחם ב-11:20 לפי ynet; לפי "טיימס אוף ישראל", הכוחות הראשונים של צה"ל הגיעו ב-11:35.

לפי תחקיר צה"ל, בטבח במסיבת הנובה נרצחו 344 אזרחים ונפלו 34 אנשי כוחות ביטחון, ו-44 נחטפו לעזה; לפי כאן, נרצחו 397 אזרחים, חיילים, שוטרים ואנשי שב"כ. מי שמילא את מקום מפקד מרחב נגב במשטרה ב-7 באוקטובר, נצ"מ (בדימוס) אייל אזולאי, אמר: "אם היו מערבים את המשטרה הייתי מפזר את מסיבת הנובה", ומפיקי הפסטיבל אמרו: "התחקיר מכיר בעובדה שהופקרנו במשך שעות ארוכות ומוכיח שאפשר היה להציל עוד חיים רבים". בר כתב בתצהירו, על הערכת מועד המתקפה באותו לילה, כי "איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו ובוודאי שלא לפנות אותו הבוקר". צוות תחקיר הלילה בצה"ל כתב כי אילו התמונה המלאה הייתה בידי גורם אחד, "סביר להניח שזה היה מספיק כדי לייצר התרעה שהייתה דורכת המערכת, אבל מהסימנים המעידים לא היה ניתן לדעת את גודל הפלישה", והוסיף: "בלילה הייתה לצה"ל הזדמנות נדירה לתקן שנים של קונספציה, ואולי לפחות לשבש את הפלישה".