דוח ראשון של יהודי אירלנד חושף 143 תקריות אנטישמיות בשישה חודשים

המועצה הייצוגית של יהודי אירלנד, קהילה קטנה המונה כ-2,200 בני אדם, פרסמה במרץ את הדוח הראשון שלה על אנטישמיות, ולפיו תועדו בתוך שישה חודשים 143 תקריות, כך לפי טור של דוד בן בסט על היחסים המתוחים בין ירושלים לדבלין.

לפי הדוח, התקריות כללו איומים, הפחדה, ונדליזם והדרה. שרת החוץ האירית הלן מקאנטי כינתה את הממצאים "מדאיגים".

בן בסט כותב את הדברים לקראת שני משחקי ליגת האומות בין נבחרת ישראל לאירלנד: ביום ראשון הקרוב בדברצן שבהונגריה, וב-4 באוקטובר בסרביה ללא קהל, לאחר שהתאחדות הכדורגל האירית ביקשה להעביר את המשחק מדבלין למגרש ניטרלי בשל "אתגרים תפעוליים" ואופ"א אישרה. מאמן נבחרת אירלנד, האיסלנדי היימיר הלגרימסון, אמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו לא משחקים עם רצח עם, אנחנו משחקים נגד רצח עם. אנחנו משחקים נגד ישראל". לפי הטור, ההתאחדות הישראלית שוקלת בעקבות הדברים פנייה לאופ"א.

הכותב מזכיר כי בתחילת ספטמבר לא נכלל אף ספורטאי ישראלי ברשימה הסופית של גביע אירופה בדרי שבצפון אירלנד, לאחר שהמועדון המקומי הודיע שאינו תומך בהשתתפות ארבעה טריאתלטים ישראלים. עוד הוא מפרט כי אירלנד הכירה במדינה פלסטינית במאי 2024 והחליטה בדצמבר 2024 להתערב בהליך שפתחה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, ושר החוץ גדעון סער הודיע על סגירת שגרירות ישראל בדבלין. אירלנד גם החרימה את אירוויזיון 2026 בשל השתתפות ישראל.

לדברי בן בסט, גם זכרו של חיים הרצוג, נשיאה השישי של ישראל שנולד בבלפסט וגדל בדבלין, הפך למוקד מאבק: ב-2025 התנהל מאבק פוליטי להסרת שמו מפארק הרצוג בדרום דבלין, ולוח ההנצחה בבית הולדתו בבלפסט פורק באוגוסט 2014 לאחר התקפות חוזרות. לדעתו, ככל שהעימות עובר מהממשלה אל האצטדיון ואל הבמה, גדל הצורך לשאול אם נשמרת ההבחנה בין ביקורת על מדינה לבין הדרת בני אדם בשל הלאום שהם מייצגים.