פשרה פוליטית תמורת עסקת טיעון וחנינה: הדרמה שמתבשלת מאחורי הקלעים בבית הנשיא

אם הבחירות יסתיימו ללא הכרעה, יצחק הרצוג עשוי למצוא את עצמו שוב במרכז המגעים להרכבת הממשלה, כשבסביבתו מדגישים את מרחב שיקול הדעת הנשיאותי ועולים תרחישים של ממשלת אחדות, רוטציה ואף חנינה.

בסביבת הרצוג נמסר כי אף שסמכויות הנשיא בהליך הרכבת הממשלה מוגדרות בחוק, החוק אינו יורד לכל פרטי התהליך ובכך מותיר לנשיא שיקול דעת רחב. לפי הגורמים בבית הנשיא, הפסיקה והתקדימים מחייבים, ובסופו של דבר השאלה המרכזית היא מי יכול להרכיב ממשלה, אך בתוך המסגרת הזאת נותרות לנשיא גמישויות באופן שבו הוא מנהל את התהליך.

התקדימים של חיים הרצוג ושל ריבלין אינם מלמדים כיצד ינהג הנשיא המכהן אם ייווצר פלונטר אחרי הבחירות, אבל הם מראים שבית הנשיא כבר שימש בעבר לא רק כתחנה פורמלית לקבלת המלצות ולהטלת המנדט, ונשיאים ניסו בנסיבות שונות לסייע לצדדים להגיע להסדר כאשר המערכת הפוליטית התקשתה לעשות זאת בעצמה. נתניהו מדבר על האפשרות שתקום ממשלה בלעדיו והוא יישאר באופוזיציה עד הבחירות הבאות, והרצוג אומר מראש שאם הבחירות יסתיימו שוב במבוי סתום, הוא יעשה הכל כדי למנוע סיבוב נוסף.

לפי הדיווח, הדרכים האפשריות להקמת ממשלה ללא נתניהו עשויות לעבור בצירופים שונים של איזנקוט, בנט ולפיד, ליברמן והדמוקרטים, ובתרחישים אחרים לדרוש גם שותפות חרדית או הישענות על המפלגות הערביות. גורמים בקואליציה מעריכים שנתניהו עשוי לראות במורכבות הזאת סיבה להאמין שגם אם יריביו יצליחו להקים ממשלה, היא תידרש להתמודד עם מתחים פנימיים משמעותיים, כפי שקרה לממשלת השינוי. חוק הגיוס עשוי להוסיף קושי משלו: גורמים המעורים במגעים עם המפלגות החרדיות אומרים כי הם שומעים מגורמים חרדיים על אפשרות שלפחות חלק מהסיעות יעדיפו להישאר באופוזיציה עד להסדרת הסוגיה.

לפי הדיווח, ראש הממשלה טרם השיב להצעת הגישור והוא ממשיך להשאיר את האפשרות הזאת פתוחה. גורמים פוליטיים מעלים אפשרות שלפיה אם לאף צד לא יהיו 61 והרצוג יהיה נחוש למנוע בחירות נוספות, רעיונות של ממשלת אחדות ורוטציה עשויים לחזור לשולחן, ויש המעלים גם אפשרות ששאלת החנינה תעלה בתוך דיון רחב יותר על פשרה פוליטית. בסביבת הרצוג מסרבים להתייחס לתרחיש הזה ומדגישים כי בחינת סוגיית החנינה נעשית משיקולים ענייניים בלבד.