התבטאויות בוטות של עורך דין בכיר בעליון עלו ללקוח עשרות אלפי שקלים

בית המשפט העליון חייב את אליה כהנא ושתי חברות בבעלותו בתשלום הוצאות משפט בסך 75,000 שקל, לאחר שעורך הדין גלעד וקסלמן, מבכירי הליטיגטורים בישראל, נקט לשון בוטה כלפי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ירדנה סרוסי בערעור מס.

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישו אליה כהנא ושתי חברות בבעלותו, אלי כהנא אחזקות ואחים איזנברג, לאחר שעורך הדין גלעד וקסלמן, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה במשרד הרצוג ומבכירי הליטיגטורים בישראל, נקט בו לשון בוטה כלפי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ירדנה סרוסי. הרקע לערעור הוא מכירת פעילות ונכסי חברת איזנברג, העוסקת בין היתר במיקרוסקופים אלקטרוניים, לחברת פיליפס אלקטרון אופטיקס בשנת 2014, בשני הסכמים: 3.3 מיליון דולר תמורת הפעילות, ועוד 2.2 מיליון דולר תמורת התחייבות של כהנא שלא להתחרות בחברת איזנברג במשך שלוש שנים.

כהנא טען כי התשלום השני, עבור האי-תחרות, הוא הכנסה הונית החייבת במס של 25%, ואילו פקיד שומה תל אביב 3 סיווג אותו כהכנסה פירותית החייבת במס שולי של 50%. השופטת סרוסי דחתה את הערעור וקבעה כי קיים ספק רב בדבר האותנטיות של פיצול המכירה לשתי עסקאות, וכי התשלום תמורת האי-תחרות הוא הכנסה פירותית, וחייבה את כהנא והחברות בהוצאות בסך 75,000 שקל.

בדיון בערעור, שהתקיים בפברואר 2025, טען וקסלמן כי אין פגם בניסוח הערעור ואמר: "אני לא חושב שהלשון קשה". לדבריו, נבדק נתון עובדתי ולא נמצא מקרה שבו התקבל פסק דין של רשות המסים במחוז תל אביב, שבו דנה השופטת סרוסי בטרם מונתה לשפיטה ב-2016, לאחר 25 שנה ברשות המסים. השופט יחיאל כשר השיב כי "טיעון של סטטיסטיקה כזו נועד להשחיר את פניו של השופט", והשופטת יעל וילנר הוסיפה: "זה כל כך קיצוני, כל כך חריף, עוד פעם ועוד פעם". וקסלמן השיב כי הכוונה לא הייתה לפגוע, ולדבריו "אין לי אלא להתנצל".

המדינה ביקשה לדחות את הערעור על הסף בשל הלשון הבוטה. השופט כשר קבע בפסק דינו כי בכתב הערעור אכן הועלו טענות "בסגנון מביש ובצורה המשתלחת" כלפי הערכאה הראשונה, וכי כתב הטענות נוסח בניגוד לתקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח". לדברי כשר, בשים לב להתנצלותו של בא כוח המערערים בדיון, הוחלט שלא להשתמש בסמכות למחוק את הערעור על הסף, אלא להתחשב באמור בעת פסיקת הוצאות המשפט בגין הליך זה.

כשר דחה את הערעור, אף שבניגוד לסרוסי קבע כי פיצול ההסכמים לא היה מלאכותי. לדבריו, התשלום תמורת האי-התחרות היה הכנסה פירותית ולא הונית, משום שההתחייבות לא פגעה ביכולתו של כהנא להתפרנס מידיעותיו וניסיונו אלא רק הגבילה אותה לתחום מוגדר ולשלוש שנים בלבד. השופטת וילנר והמשנה לנשיא נעם סולברג הצטרפו לעמדתו. את כהנא ייצג עורך הדין אור ווזנה, ואת פקיד השומה ייצג עורך הדין יורם הירשברג.