בית המשפט המחוזי אישר תביעה ייצוגית של מיליארדים נגד ארבעה בנקים גדולים

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה בנקים גדולים בטענה שנמנעו משנים מתשלום ריבית על כספי עו"ש, כשהנזק ללקוחות מוערך במיליארדי שקלים ועשוי לחצות את ה-15 מיליארד.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר ביום שלישי לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה מהבנקים הגדולים במשק, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הראשון, בטענה שנמנעו במשך שנים מתשלום ריבית ללקוחות על כספי העו"ש שלהם, בשעה שהשתמשו בכספים כדי להרוויח. הבקשה הוגשה ביוני 2023. לפי הדיווח, על פי חוות דעת כלכלית שצורפה לבקשה, הנזק ללקוחות מוערך ב-3.62-5.06 מיליארד שקלים, ועשוי להגיע לבסוף ליותר מ-15 מיליארד שקלים לאור הארכת התקופה שבה עוסקת התביעה. בנק הפועלים אינו נכלל בהליך, שכן מתנהלת נגדו בקשה נפרדת שטרם אושרה.

השופט שמואל בורנשטין קבע כי עשיית הרווח של ארבעת הבנקים מהווה זכייה שלא כדין המצדיקה התערבות של בית המשפט, וציין כי מדובר במספר גדול מאוד של לקוחות ובסכומים בהיקפים עצומים. הבנקים טענו בפניו כי חוזה פתיחת החשבון משאיר את תשלום הריבית לשיקול דעתם הבלעדי, אך השופט דחה את הטענה. עם זאת, הביע ספק לגבי טענות הפרת חובת תום לב וחובת אמון שהעלו התובעים, וקבע כי אין צורך להכריע בהן משום שהנושא כבר הוסדר בחקיקה לגבי העתיד. על ההחלטה דווח לראשונה במרקר.

לפי הדיווח, התביעה עוסקת בתקופה שמאפריל 2022, עם תחילת העלאת הריבית במשק, ועד מאי 2025, אז נכנס לתוקף תיקון לחוק הבנקאות המחייב את הבנקים ליידע לקוחות בעלי יתרת זכות גדולה באפשרויות השקעה. הקבוצה הנפגעת כוללת מי שהחזיקו יתרת זכות שעלתה על 3,000 שקלים ביום עסקים אחד, או על 1,000 שקל בשלושה ימי עסקים ומעלה במקרה של עסק. לפי נתונים שהוצגו בהליך, כ-400 מיליארד שקלים מכספי הציבור מוחזקים בחשבונות עו"ש, ולפי בנק ישראל, נכון לאפריל 2024 כ-386 מיליארד שקלים מתוכם היו שייכים ללקוחות שלא קיבלו עליהם ריבית, מהם 211 מיליארד שקל שייכים למשקי בית, נכון למרץ אשתקד.

עמדת הפיקוח על הבנקים שהוגשה להליך התנגדה לחייב את הבנקים בתשלום ריבית על יתרות העו"ש, מחשש לפגיעה בתחרות ובמנגנוני השוק, והשופט ציין שיש לעמדה זו משקל אך היא אינה שוללת מהלקוחות את הזכות לתבוע. בשלב הזה אושר רק ניהול התביעה, ולא נפסק פיצוי בפועל. הדיון הבא בתיק נקבע לפברואר 2027, וצפוי שהבנקים יבקשו לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.