קודם בית, אחר כך הנפש: המודל שמצליח להוציא חסרי בית מהרחוב

בבריטניה מתרחב מודל הנקרא "דיור תחילה", המעניק לחסרי בית דירה קבועה כבר בתחילת התהליך במקום להתנות אותה בטיפול קודם, ונתונים מתוכניות ניסיוניות מצביעים על שיעורי הצלחה גבוהים בהשארת המשתתפים בדיור קבוע.

בשנים האחרונות הדרך המקובלת לסייע לחסרי בית הייתה הדרגתית: מעבר מהרחוב למקלט, משם לדיור זמני, ורק לאחר התמודדות עם בעיות כמו התמכרות, מצב נפשי או חובות ניתן היה לעבור לדיור קבוע. מודל אחר, המכונה "Housing First", "דיור תחילה", הופך את הסדר: מעניקים לאדם דירה קבועה כבר בתחילת התהליך, ובמקביל מצמידים לו אנשי מקצוע שמסייעים בבריאות הנפש, בהתמכרויות, בקצבאות ובקשרים משפחתיים, כשהזכות להמשיך להתגורר בדירה אינה מותנית בהשתתפות בטיפול או בהשגת יעדים.

מייקל, אחד המשתתפים בתוכנית, הפך לחסר בית ב-2022 ועבר ללונדון. לאחר תקופות ברחוב ובדיור זמני הצטרף לתוכנית Solo Homes, הפועלת לפי עקרונות "דיור תחילה", ובתוך שבועות קיבל דירה משלו וליווי אישי, ולדבריו מאז לא חזר לישון ברחוב. לפי הדיווח, במסגרת Solo Homes בלונדון הועברו מאז פברואר 2025 שמונה חסרי בית ותיקים לדירות משלהם, וכולם המשיכו להחזיק בהן.

לפי הדיווח, נתונים מתוכניות ניסיוניות שהחלו באנגליה ב-2018 מחזקים את הגישה: יותר מ-1,000 בני אדם קיבלו סיוע במסגרת תוכניות במנצ'סטר רבתי, בליברפול ובמערב המידלנדס. בקרב המשתתפים שנבדקו, 84% התגוררו בדיור ארוך טווח לאחר חצי שנה, ושיעור זה עלה ל-92% לאחר שנה, לעומת המצב לפני הכניסה לתוכנית, כאשר 86% מהם חיו בתנאי דיור לא יציבים.

השינוי לא התבטא רק בקורת גג: שיעור המשתתפים שדיווחו על תחושת בדידות תכופה או מתמדת ירד מ-35% ל-16%, ושיעור הרשומים אצל רופא משפחה עלה מ-60% ל-92%, לצד ירידה במעורבות בהתנהגות אנטי-חברתית ובמגע עם מערכת המשפט. עם זאת, החוקרים הדגישו כי דירה אינה פתרון קסם: לאחר שנה לא נמצאה ירידה מובהקת בשימוש בסמים או בתלות באלכוהול, ושיעורי התעסוקה נותרו נמוכים, כשרבים מהמשתתפים המשיכו להזדקק לטיפול רפואי ונפשי במשך שנים.

ממשלת בריטניה הכריזה באוגוסט על תוכנית בהיקף של 442 מיליון ליש"ט להתמודדות עם לינה ברחובות, ובה יעד לספק יותר מ-1,000 בתים קבועים בתוך שלוש שנים לצד תמיכה אינטנסיבית, כאשר 178 מיליון ליש"ט מהתקציב מיועדים לדיור קבוע. לפי הנתונים שפורסמו, כ-8,748 בני אדם ישנו ברחובות באנגליה בשלב כלשהו במהלך יוני, מתוכם 3,253 הוגדרו כחסרי בית לטווח ארוך, ובלונדון לבדה תועדו כמעט 4,000 בני אדם שישנו ברחובות בין אפריל ליוני. לפי הדיווח, האתגר המרכזי הוא מציאת מספיק דירות מתאימות, לצד מחסור במימון ארוך טווח ובשירותי בריאות נפש זמינים.