מבזק
סיכוי של 1 ל-6: האסון שאנחנו כמעט לא מתכוננים אליו ירעיב מיליארדים
אם היו אומרים לנו שיש סיכוי של אחד לשישה שאסטרואיד ענק יפגע בכדור הארץ במאה הקרובה, סביר להניח שהאנושות הייתה משקיעה לא מעט כסף בניסיון למנוע את האסון. אלא שלפי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', קיים איום טבעי אחר עם סיכוי דומה לתוצאות קטסטרופליות - ואנחנו כמעט לא מתכוננים אליו. מדובר בהתפרצות געשית בדרגה 7 במדד ההתפרצות…
· מקור: וואלה. צילום כפי שפורסם בכתבה
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מזהירים כי הסיכוי להתפרצות געשית בדרגה 7 עומד על אחד לשישה במאה הקרובה, אירוע שעלול לקרר את כדור הארץ ולפגוע ביבולים ברחבי העולם.
לפי הדיווח, החוקרים מייקל קסידי ולארה מאני פרסמו כבר ב-2022 אזהרה על סיכוי של אחד לשישה להתפרצות געשית בדרגה 7 במדד ההתפרצות הגעשית במאה הקרובה, ומאני הכינה הערכת סיכונים מעודכנת עבור דו"ח הסיכונים העולמי של האו"ם ב-2025. ההשוואה המרכזית היא להתפרצות הר טמבורה באינדונזיה ב-1815, שהרגה עשרות אלפי בני אדם באופן ישיר ועקיף, הזרימה גופרית לאטמוספרה והורידה את הטמפרטורות בעולם. שנת 1816 כונתה "שנה ללא קיץ", עם כפור ושלג במקומות בלתי צפויים, כישלון יבולים וזינוק במחירי המזון.
לפי הדיווח, מודלים שהוצגו בהערכת הסיכונים החדשה מצביעים על כך שהתפרצות בסדר גודל של טמבורה, בעולם של יותר משמונה מיליארד בני אדם ושרשראות אספקה בינלאומיות, עלולה לגרום לאובדן יבולים בהיקף קלורי השווה לצריכת המזון השנתית של כמיליארד עד 2.9 מיליארד בני אדם, בהתאם למיקום ההתפרצות ולתגובה האקלימית. עם זאת, מאגרי מזון, סחר בינלאומי, שינויי צריכה ופעולות ממשלתיות עשויים לצמצם את הפגיעה, אף שפגיעה בו-זמנית במספר אזורי גידול מרכזיים עלולה להביא לזינוק במחירי המזון וללחץ על המדינות העניות ביותר.
לפי תרחישי הסיכון שנכללו בעדכון מ-2025, התפרצות בעלת השפעה גבוהה עלולה לגרום בתוך חמש שנים להפסדים כלכליים של כ-1.2 עד 4.8 טריליון דולר. גם התפרצות קטנה יותר במקום הלא נכון עלולה לסגור נתיבי תעופה, לפגוע בכבלים תת-ימיים, לשבש נמלים ולנתק שרשראות אספקה. ב-2010 גרמה התפרצות הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל באיסלנד לסגירת חלקים גדולים מהמרחב האווירי האירופי במשך ימים ועלתה לכלכלה העולמית מיליארדי דולרים, וב-2022 יצרה ההתפרצות בטונגה גלי הלם שהקיפו את כדור הארץ וצונאמי שנמדד הרחק ממקום ההתפרצות, אירוע שהחוקרים תיארו כ"כמעט פגיעה".
לפי הדיווח, אחת הבעיות המרכזיות היא שהאנושות עדיין לא מכירה את כל מקורות הסיכון: החוקרים זיהו רק חלק מהאתרים שבהם התרחשו התפרצויות ענק בעשרות אלפי השנים האחרונות, ומשקעים בקרקעית אגמים וימים באזורים שלא נחקרו מספיק עשויים עדיין להסתיר עדויות להתפרצויות עתיקות ולמערכות געשיות שאינן מובנות עד הסוף.
לדברי החוקרים, הפתרון אינו להיכנס לפאניקה אלא להתייחס להתפרצויות ענק כפי שמתייחסים לאסטרואידים, ולהשקיע יותר בניטור לווייני, חיישנים, מחקר גיאולוגי, מערכות התרעה ותוכניות להתמודדות עם פגיעה במזון ובשרשראות האספקה.
