תרבות
מתמטיקאי מאוקספורד בחן 12 תיקונים אופטיים בפרתנון וערער על ההסבר המפורסם
במשך דורות סופר שבוני הפרתנון בנו חלקים מהמקדש עקומים כדי שייראו ישרים לעין. פרופ' אלן גוריאלי מאוניברסיטת אוקספורד בחן 12 "תיקונים אופטיים" שיוחסו למקדש ומצא שהם אינם נתמכים בראיות או קטנים מכדי שצופה יבחין בהם, כמו בליטה של כ-18 מ"מ בעמודים. לדבריו, קימור הבסיס יכול לסייע לניקוז מי גשם.
· מקור: וואלה. צילום כפי שפורסם בכתבה
פרופ' אלן גוריאלי מאוניברסיטת אוקספורד בחן במחקר חדש 12 "תיקונים אופטיים" המיוחסים למקדש הפרתנון ומצא שאין להם עדות מדעית מספקת, בניגוד למיתוס בן אלפי שנים שלפיו הבנייה העקומה נועדה לתקן אשליות ראייה.
פרופ' אלן גוריאלי מהמכון למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד בחן את הטענה באמצעות שילוב של גיאומטריה, הנדסה ומדע הראייה, במחקר שהתפרסם השנה בכתב העת Royal Society Open Science. לפי הדיווח, הוא עבר על 12 "תיקונים אופטיים" שונים שיוחסו לפרתנון ומצא שהם אינם נתמכים בראיות, או שהם קטנים מדי מכדי שאדם העומד מול המקדש יוכל להבחין בהשפעתם.
בסיס העמודים בפרתנון אינו אופקי לחלוטין אלא מתרומם בעדינות לכיוון מרכז המבנה, בקשת שגובהה כ-6 ס"מ. במשך דורות הוסבר הקימור כתיקון לאשליה שלפיה קו אופקי ארוך נראה כאילו הוא שוקע במרכז, כך שהאדריכלים הרימו אותו כדי שייראה ישר. לפי חישוביו של גוריאלי, אין בסיס מדעי משכנע לקיומה של האשליה מלכתחילה, והוא מציע כי שיפוע קל בבסיס יכול לסייע לניקוז מי גשם ולמנוע הצטברות מים סביב העמודים, או שהקווים המעוגלים נבחרו מסיבות אדריכליות ואסתטיות בלבד.
עמודי הפרתנון עצמם אינם ישרים לחלוטין אלא מתעבים מעט במרכזם, תופעה המכונה אנטזיס, בבליטה שגודלה כ-18 מ"מ בלבד. ההסבר המקובל טוען שעמוד ישר נראה לעין כאילו הוא נעשה צר או קעור במרכזו, ושהיוונים הוסיפו את הבליטה כדי לפצות על כך. לדברי גוריאלי, בתנאי צפייה רגילים ההבדל קטן מכדי שניתן יהיה להבחין בו, וגם כאן לא נמצאה ראיה ניסויית לכך שהאשליה שהבליטה אמורה לתקן אכן מתרחשת.
לפי הדיווח, אחד המקורות המרכזיים למיתוס הוא האדריכל והמהנדס הרומי ויטרוביוס, שכתב על התאמות אדריכליות שנועדו לפצות על עיוותים חזותיים, אף שחי מאות שנים אחרי בניית הפרתנון שהושלם במאה החמישית לפני הספירה. במאה ה-19, כשחוקרים החלו למדוד במדויק את הקימורים הזעירים במבנה, התחזק הרעיון שהיוונים עיוותו את הקווים כדי לתקן את ראיית הצופה, ומשם הדרך אל ספרי הלימוד הייתה קצרה.
גוריאלי אינו טוען שהקימורים מקריים או שהפרתנון פחות מתוחכם משחשבו, אלא מערער על הסיפור שמסביר מדוע הם נמצאים שם. לדבריו, הפרתנון מלמד פחות על האשליות שהיוונים תיקנו ויותר על הקלות שבה בני אדם מתפתים להאמין בסיפורים מושלמים על מסתורי העולם העתיק.
