"ירושלים שלנו": כך מעמיקה טורקיה את אחיזתה בעיר הבירה

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ממשיך להדגיש את הקשר ההיסטורי והדתי של ארצו לירושלים, ובמקביל מעמיקה אנקרה את נוכחותה בעיר באמצעות הקונסוליה הטורקית, קשרים עם גורמים פלשתינים והכשרת אלפי אנשי משטרה וקצינים.

ארדואן הצהיר בעבר כי "נאלצנו לעזוב את ירושלים בכפייה, אבל היא שלנו", אמירה שמשקפת את המקום המרכזי שתופסת העיר בשיח הטורקי. האימפריה העות'מאנית שלטה בירושלים במשך כ-400 שנה, עד ראשית המאה ה-20, והמורשת הזאת ממשיכה לשמש נדבך משמעותי ברטוריקה של הנשיא הטורקי.

אחת הזרועות הבולטות של הפעילות הטורקית בירושלים היא הקונסוליה הטורקית בעיר. לאחר חיסולו של מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה, פרסמה הקונסוליה הודעת אבל וגינתה את מה שכינתה "הפשע הנתעב" של ישראל. הקונסול הטורקי לשעבר בירושלים, אחמט ריזה דמירר, תועד לאחר סיום תפקידו לצד בכירי חמאס, ובהמשך המשיך לתפקיד במשרד החוץ הטורקי. לפי הדיווח, בשנת 2023 הוא תועד גם לצד קצינים ממנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית, במהלך חנוכת חדר כושר שנבנה עבורם בסיוע TİKA, סוכנות הסיוע הרשמית של ממשלת טורקיה.

המעורבות הטורקית ניכרת גם בתחום ההכשרה של כוחות ביטחון פלשתינים. הסכם להכשרת אנשי משטרה פלשתינים בטורקיה נחתם בשנת 2022, ומאז, לפי שר הפנים הטורקי, הוכשרו במדינה כ-2,000 אנשי משטרה פלשתינים, כאשר 143 קצינים נוספים כבר סיימו את לימודיהם באקדמיה לשוטרים בטורקיה.

לצד הפעילות המדינית והביטחונית, פועל בירושלים גם מרכז התרבות הטורקי יונס אמרה, מוסד רשמי של ממשלת טורקיה שמקדם את השפה והתרבות הטורקית ומקיים קורסים ללימוד טורקית ופעילויות שונות. לפי הדיווח, בשנים האחרונות תועד במרכז גם המופתי הירושלמי עכרמה סברי, דמות שבעניינה הוגש כתב אישום בגין הסתה לטרור.

התמונה עולה גם מתחקיר של מרכז ירושלים למדיניות יישומית, שעוקב אחר הפעילות הטורקית בעיר. רן ישי, ראש ענף המחקר במרכז ולשעבר מנכ"ל משרד ירושלים והמורשת, אמר כי המענה הישראלי צריך לכלול גם חיזוק הנוכחות האזרחית במזרח העיר. "זאת אחריות שלנו. זה לא מספיק להגיד לגורמים העוינים לצאת החוצה, אם לא נמלא את המקום בעצמנו הם יחזרו פנימה", אמר ישי.