כל עכבה לטובה: מה ההבדל בין עיכוב להחמצה?

טור אישי בסרוגים דן בהבדל בין החמצת אוטובוס להחמצת הזדמנות, ומציע להתייחס לזמן ההמתנה כמתנה, תוך שהוא מזכיר סיפור על בן מלך שהחמיץ את ההזדמנות לבקש סליחה מאביו.

הכותב בטור מתאר תרחיש נפוץ שבו נוסע מחמיץ אוטובוס ונאלץ להמתין לרכבת או לאוטובוס הבא, לעיתים עד חצי שעה. לדבריו, זמן ההמתנה שמתקבל כתוצאה מכך אינו בהכרח דבר רע, וניתן לנצל אותו למשימות כמו מחיקת מיילים, הכנת רשימת מטלות, תכנון מצגת או פשוט האזנה למוזיקה.

בהמשך הטור מספר הכותב זיכרון מתקופת לימודיו בישיבה תיכונית בירושלים, כשבכיתה ט' נהג לבכות בתחילת השנה בשל הריחוק מהבית ועומס הלימודים. הוא מתאר כי אנשי הצוות החינוכי נהגו לספר סיפור על בן מלך שאביו גירש אותו מעל פניו, ורק פעם בשנה פתח את דלת ארמונו, אך הבן התרשל ולא הגיע לבקרו, וכשהתחרט ורץ לעלות במדרגות מצא את הדלת סגורה. הכותב מסכם כי בעקבות הסיפור החליט שלא להחמיץ הזדמנות לבקש סליחה בעשרת ימי תשובה, ומסיים את הטור באיחול "גמר חתימה טובה".